יוספי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעת פח בגין נזקי פח, שנגרמו לרכב התובע בתאונת פח שאירעה ביום 2/10/12.

לטענת התובע, המדובר ברחוב צר וזמן קצר לאחר שנכנס באיטיות לרחוב, מהפניה הנכנסת אליו, הוא חלף על פני רכב הנתבעת 2, אשר חנה בצד ימין של הכביש. בעת שחלף על פניה, הנתבעת 2 פתחה את דלת הרכב בפתאומיות וללא משים, ועל אף ניסיונו לברוח שמאלה, המגע היה בלתי נמנע. עקב כך, נגרמו נזקים בדופן הקדמית, ימנית, במקום המפגש שבין רכבו לבין דלת הנהג של רכב הנתבעת וכן נגרמו נזקים בצד השמאלי קדמי של רכבו, הואיל ועקב בריחתו שמאלה, הוא עלה על המדרכה בצד השני של הרחוב ונתקל בקיר.

לטענת הנתבעת 2, היא חנתה ופתחה את הדלת באופן חלקי, לאחר שראתה שהכביש פנוי. היא סובבה את גופה ימינה על מנת ליטול את התיק ולצאת מן הרכב, אלא שבשלב זה , התובע הגיע, נצמד יתר על המידה לצד הימני של הכביש (הצד שבו חנו רכבים, כולל רכבה), ופגע בדלת הפתוחה של רכבה, על אף שהכביש החד סטרי היה מספיק רחב בכדי לעבור על פני רכבה, גם כאשר הדלת הנהג פתוחה לרווחה. לטענתה, התאונה נגרמה מכיוון שהתובע נסע מהר, נצמד מדי לצד הימני של הכביש ואף נתקל בדלת רכבה, שהייתה פתוחה קמעה, הכל מחוסר תשומת לב מספקת שלו, לתנאי הדרך.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושמעתי את עדות הנהגים, הנני סבורה כי גרסת הנתבעת 2 הינה עדיפה על גרסת התובע. הנני סבורה כי אכן היא פתחה את דלת רכבה בטרם הגיע התובע למקום והנני גם סבורה כי טענתה שהתובע נסע מהר ונצמד יתר על המידה לרכבה, מבלי משים, הינה עדיפה על גרסת התובע, על פי מבחן מאזן ההסתברות. הנני סבורה כי גרסה זו נתמכת בצילומי הנזק של הרכבים המעידים כי הדלת הייתה פתוחה (באופן חלקי, כפי שהנתבעת העידה) פני שהתובע החל לחלוף על פניה. נסיעתו של התובע , כפי שתואר דלעיל, הינה הסיבה העיקרית לכך שהתובע לא ראה כי הדלת פתוחה ונתקל בה וזוהי גם הסיבה שהוא גם לא הצליח לעצורו לעמוד במקום מידית, , אלא המשיך בנסיעתו, תוך כדי הטיה לשמאל, כולל עליה למדרכה והיתקלות בקיר.

ב"כ התובע טענה בסיכומיה שהשארת הדלת על ידי הנתבעת פתוחה לכיוון הכביש, מהווה מכשול לרכבים חולפים, אולם לא מצאתי לתן לטענה זו משקל יתר בתיק שבפני ולא מצאתי כי יש בה כדי להוביל לפסיקה לחלוקת האחריות. שהנני סבורה, על פי מבחן מאזן ההסתברות, כי הסיבה העיקרית לאירוע התאונה, הינה כניסת התובע לרחוב במהירות שאינה תואמת את תנאי השטח וחוסר שימת לבו לתנאי הדרך, אותה עת.

לאור כל האמור וככל שהכלל הינו "המוציא מחברו עליו הראיה" והתביעה לא עמדה בנטל האמור, הנני מורה על דחיית התביעה.

התובע יישא בהוצאות הנתבעות, בסך כולל של 2,000 ₪, 500 ₪ מתוכם לטובת הנתבעת 2 וסך של 1,500 ₪ מתוכם, לטובת הנתבעת 1. הסכום ישולם לנתבעות באמצעות ב"כ הנתבעות, בתוך 30 יום מהיום והחל מאותו מועד, יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין.

זכות ערעור תוך 45 יום.

המזכירות תמציא לב"כ הצדדים ותפעל לסגירת התיק.

ניתן היום, כ"ה אדר ב תשע"ד, 27 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: